בס"ד

 חבות התקשורת

הכתבה:תלונה נגד רינה מצליח-"מעלה בתפקידה העיתונאי".

1.  הכתבה: תלונה נגד רינה מצליח: "מעלה בתפקידה העיתונאי".

2.תקציר: רינה מצליח פוליטיקאית של ערוץ 2 התבטאה בצורה לא מכובדת כלפי ראש מפלגת "ארץ חדשה". רינה מצליח התנהגה בצורה לא ראויה. על כך שהוציאה שם רע על המפלגה, ותמי רמה דרשה התנצלות. לא מקובל שפוליטיקאי ידבר בצורה כזאת כלפי מישהו ויקלקל את שמו הטוב.

3.הפרה עיתונאית: רינה מצליח עברה על שמו הטוב, ופרטיותו של הפרט.  ולפי תורת המוסר לא יאה להוציא אינפורמציה של הפרט, כנגד שמו הטוב.רינה מצליח ניצלה את מעמדה ככתבת פוליטית והוציאה גנאי ושם רע ברדיו על אלדד יניב ממפלגת "ארץ חדשה".

4.מושגים:

אתיקה- חופש הביטוי וחופש המידע. מותר היה לרינה מצליח לומר את דעתה, אך לא להוציא שם רע על ראש מפלגת "הארץ החדשה". בתור עיתונאית היא אמורה להגיש את האינפורמציה בצורה שמתאימה לנורמות הקובעות את עקרונות תורת המוסר.

אובייקטיביות- רינה מצליח בתור עיתונאית מוסמכת שהיא כתבת חדשות… לא יכולה להביע את דעתה בצורה שיכולה לפגוע בשמו של ראש מפלגת "הארץ החדשה".(כי מנקודת מבטה היא לא מאמינה לסיפורו).

בתור עיתונאית היא צריכה להימנע מהשקפותיה האשיות. תפקידם העיקרי של העיתונאים לספק למאזינים ולצופים מידע מהימן, בדוק ושלם כמה שאפשר ולהניח להם להגיע למסקנה מעצמם ולא להביא עובדות עם מסקנות מוכנות בצידן. ולכן כאשר שרינה לא האמינה לסיפורו של אלדד היא לא יכולה לומר זאת מהיבט אובייקטיבי.

פרטיות ושם טוב-  לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. פרסום דבר כאמור מצריך ברגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו. רינה מצליח דיברה ברדיו והוציאה שם רע על ראש מפלגת "הארץ החדשה". בכך שאמרה ברדיו:"לא האמנתי לו אז ואני לא מאמינה לו עכשיו, ואני רוצה לגלות שביעות רצון שגם הציבור לא האמין לו והוא לא נכנס לכנסת". אלדד כמובן לא הסכים לכך ולכן דרש תביעה משפטית והתנצלות. הבעתה של רינה מצליח יכולה לגרום לציבור להתפלא על התנהגותו.

[מסמך] נקדי-יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, מהטיה, מ"חלוקת ציונים", הדבקת תגים, מהעלמת עובדות או מהטעמתן באורח סלקטיבי שלא לפי הערכיות החדשותית שלהם.

כמו כן רינה מצליח הביאה את דעתה האישית בנידון והתעלמה מעבודתה בתור עיתונאית.

נאמנות לאמת - אסור לעיתונאי לפרסם בין אם הציבור יודע או לא , דבר שאינו אמת או במדויק , מטעה או מסלף בקשר לכתבה או לעיתון , לרינה מצליח לא היו שום הוכחות על דבריה ברדיו כלפי ראש מפלגת
" הארץ החדשה". והיא אמרה זאת בצורה לא נאמנה ואמיתית כלפיו וברשלנות .(לפי דעתה האישית.)

[מסמך] נקדי- לעולם לעיתונאי אין זכות ורשות לזלזל או לרשל בשמות לא ראויים על הצופים או הקוראים
ובמקרה זה רינה מצליח פקפקה בתפקידו של ראש מפלגת הארץ החדשה , ולכן היא הפרה חוק ממסמך נקדי .
בדיקת העובדות-רינה מצליח שהיא עיתונאית הייתה צריכה לבדוק את הנכונות לפרסם דבר כזה.
לפרסם ידעה זאת במקורה המימן ביותר ובזהירות רבה, ולא להגיע למסקנות שזה נכון.
לפי מה שרשום בכתבה רינה חיכתה לומר את דבריה אחרי הבחירות , מה שמראה על פזיזות ויותר זהירות.